האישה סרבנית גט – האם בית הדין נעתר לבקשת הבעל לפטור אותו ממזונות אישה?

סרבנית גט

המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין יעקב בלס

סיפור שהיה, כך היה: בעל ואישה סיימו הליכי גירושין ובית הדין הרבני הורה על מתן גט. הבעל נתן את הגט כמצוות ההלכה העברית–דתית, אולם האישה סירבה לקבל את הגט ובכך הפכה לסרבנית גט. עקב כך, הבעל עתר לבית הדין, וביקש לפטור אותו ממזונות אישה, מיום הפרידה שלהם. מה קבע בית הדין? האם פטר את הבעל מחובת מזונות אישה? על כך, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן/ם, על מנת להעניק לכן/ם תוכן איכותי בתחום דיני המשפחה. יחד עם זאת, מאמר תוכן זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין גירושין ומשפחה בעל ניסיון וידע.

עובדות המקרה:

המקרה נדון בבית הדין הרבני בירושלים, במסגרת תיק‏ 1181790/10. מדובר בבני זוג שנישאו ועתה מבקשים להתגרש. הוגשה תביעת גירושין, ובית הדין קיבל את תביעת הגירושין והאישה הוזמנה לדיון בפני בית הדין הרבני, לצורך קיום טקס מתן הגט. במעמד הדיון הזה, האישה פשוט סירבה לקבל את הגט מבעלה. יותר מכך, במקביל, האישה גם הגישה נגד הבעל תביעה לפיצוי כספי עקב גירושין. התביעה הזו נדחתה בבית הדין האזורי הרבני. ערעור שהוגש לבית הדין הגדול – נדחה גם הוא. עתה, מאחר שהאישה מסרבת לקבל את הגט מבעלה, למרות פסק דין שמורה לה לעשות זאת, הבעל הגיש תביעה לפטור אותו ממזונות אישה, מהיום שבו הם נפרדו. מה קבע בית הדין הרבני? על כך, בהמשך המאמר.

קצת על סרבנות גט ועל נשים סרבניות גט:

בישראל, גירושין ונישואין נערכים מכוח הדין העברי–דתי. כלומר – זוג המבקש להינשא, ייעשה כן בהתאם להוראות הדין העברי–דתי וכך גם במקרה שזוג מבקש להתגרש. המשמעות היא כי תביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני. כדי להתגרש, יש להוכיח לבית הדין, את קיומה של עילת גירושין מבין העילות שמוכרות בדין העברי–דתי. העילות השכיחות הן: בגידה (כלומר, כאשר אישה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר), מעשה כיעור (התנהגות לא ראויה של האישה), "מאיס עליי" (כלומר, כאשר בין בני הזוג יש פערים קשים ומחלוקות שלא ניתנות לגישור) והדוגמאות עוד רבות ומגוונות. אגב, בתיק זה, תביעת הגירושין הוגשה על ידי הבעל, ועילת הגירושין הייתה "מאיסה עליי", כלומר – בין הצדדים היו נתק, מחלוקות וחוסר רצון לקיים מערכת יחסים זוגית.

כאשר בית הדין מורה על גירושין, על הבעל להעניק את הגט לאשתו, כלומר – הבעל מעניק לאישה את המסמך שמאשר שהיא "לא נשואה לו יותר", ולמעשה היא כלשון ההלכה "מותרת לכל אדם". המציאות מלמדת שלא פעם גברים מסרבים לתת גט לנשותיהם, מה שמקשה מאוד על אותן נשים, משום שכל עוד לא ניתן גט, האישה היא עדיין אישה נשואה ולכן אינה יכולה להקים בית אחר ולהינשא לגבר אחר ובמידה ותלד לגבר אחר, בנה ייחשב בתור ממזר לפי ההלכה. התופעה של סרבנות גט על ידי גברים, היא קשה ואכזרית. יחד עם זאת, קיימות גם סיטואציות שבהן נשים מסרבות לקבל גט. המשמעות היא שהבעל עדיין נשוי לאישה.

הדין הדתי וגם החוק במדינת ישראל, מאפשרים להטיל סנקציות על סרבנות גט, בין היתר – ניתן להטיל קנסות, שלילת רישיון והדוגמאות עוד רבות. אלו סנקציות שניתן להטיל גם על נשים ובין היתר, ניתן גם לשלול מזונות אישה, דבר שקרה בתיק זה.

הכרעת בית הדין הרבני:

בית הדין הרבני קבע כי בסיטואציה שנוצרה, יש מקום לפטור את הבעל ממזונות אישה, עקב התנהגות האישה. אומנם, בין הדיינים עלתה מחלוקת הלכתית שלא נרחיב עליה, אך ההכרעה הייתה ברורה: יש לפטור את הבעל ממזונות האישה, עקב סרבנותה לקבל גט. כך יפים הדברים שכתב בית הדין הרבני:

"לאחר שבית הדין פסק שהאישה חייבת לקבל את הגט מיד הבעל והיא מסרבת, רשאי הבעל להימנע מלספק לה את מזונותיה, וכל תנאי וחיובי האישות בטלים לגביה לגמרי. זאת על פי דברי הישועות יעקב הנ"ל, שכאשר הבעל בא בטענה מבוררת מפני מה הוא מואס באשתו, רשאי הוא על ידי טענתו זו למנוע ממנה את מזונותיה, וכל שכן בחיוב גט"

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם: