סבתא חויבה במזונות זמניים וערערה על כך – מה קבע בית המשפט המחוזי?

המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין לוסי מאיר

ערעור ברשות, שנדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הוגש על ידי סבתא, שחויבה במזונות לטובת שני נכדיה, בסך של 400 ₪. החיוב והפסיקה נעשו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ועליהם הסבתא הגישה בקשת רשות ערעור, שנדונה וגם התקבלה, כפי שנפרט במאמר שלהלן. מדובר בפסק דין בתיק רמ"ש 19305-08-20 , ב' נ' ב' (להלן: "פסק הדין"). על התיק, נפרט במאמר שלפניכם, כדי להעניק לכם הגולשים, מידע ותוכן איכותי. נעיר כי המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לכך ויש לפנות לייעוץ פרטני אצל עורך דין דיני משפחה.

עובדות פסק הדין:

נסיבות המקרה מתחילות בבני זוג, שנישאו והתגרשו ויש להם שני ילדים. לבני הזוג, היה הסכם גירושין. במסגרת ההסכם נקבע כי האב יישא במזונות שני הילדים, בסך כולל של 1,125 ₪. בין היתר, נקבע בהסכם הגירושין שאושר כדין בבית המשפט, כי סכום המזונות הינו נמוך באופן יחסי, עקב מצבו הכלכלי של האב. אלא מה? בפועל, האב הפסיק לשאת במזונות ילדיו במשך שנים. גם תביעות במסגרת ההוצאה לפועל שהוגשו על ידי האם, לא נשאו כל פרי. עוד יצוין, כי למעשה אין כל קשר עם האב והוא מוגדר לפי המשטרה, בתור "עבריין נמלט".

נזכיר, כי בישראל מזונות ילדים נקבעים על פי ההלכה העברית, אלא אם מדובר בבני זוג בני דת אחרת, או בבני זוג חסרי דת, שעליהם חל חוק המזונות האזרחי. החוק קובע כי בני משפחה יכולים להיות חייבים במזונות ילדים שאינם שלהם, בהינתן תנאים מסוימים. התנאים הם: ככל שהם יכולים להבטיח את קיומם וקיומם הכלכלי של הילדים. כמו כן, בחוק המזונות מפורט מדרג של בני משפחה אשר מהם אפשר לתבוע מזונות: הראשונים במדרג הם הורי ההורים, משני הצדדים. כך, בנסיבות תיק זה, האם פנתה לבית המשפט בבקשה לחייב את אם הגרוש שלה, כלומר – הסבתא, במזונות, בטענה שהיא עומדת בתנאים שקבועים בחוק על מנת לחייב בן משפחה במזונות.

בית המשפט לענייני משפחה, קבע כי לסבתא יש פיקדון כספי בסכום כולל של 160,000 ₪, היא עובדת והכנסתה 6,000 ₪, לרבות מקצבת זקנה. בהתאם, בית המשפט לענייני משפחה מצא כי יש לחייב את הסבתא במזונות זמניים, לא קבועים (שכן הכרעה בנושא טרם נפלה), של 800 ₪ בסה"כ ,לשני נכדיה. כמו כן, הוא קבע כי עליה לשאת במזונות גם בגין השנה הקודמת, עד למתן ההחלטה.

הסבתא, ערערה על ההחלטה ברשות, בטענה שמדובר בהחלטת ביניים, שנוגעת רק למזונות זמניים ולא למזונות קבועים. הערעור כאמור נדון בבית המשפט המחוזי.

הטענות בערעור:

הסבתא, המערערת, טענה כי יש לבטל את הכרעת בית המשפט לענייני משפחה, בהיותה עונש ומעמסה כלכלית, שאין להם מקום בנסיבות העניין. עוד טענה הסבתא, כי הפיקדון שלה, בסך 160,000 ₪ נועד להבטיח לה קיום הוגן לעת זקנה. כמו כן, היא טענה כי אינה עומדת בתנאים של פסיקת מזונות על בן משפחה. מנגד, האם (המשיבה בערעור), הסתמכה על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, וטענה כי אין מקום להתערב בו.

הכרעת בית המשפט המחוזי:

בית המשפט המחוזי, קבע כי יש לקבל את הערעור בחלקו, בכל הנוגע למזונות העבר, כלומר – שנה קודמת. מנגד, הוא קבע כי אין מקום להתערב בהכרעה על מזונות זמניים – בלבד, עד להכרעה בשאלת המזונות הקבועים. בית המשפט ניתח את הדין לגבי פסיקת מזונות לחובת בן משפחה. נקבע כי יש צורך להציג ראיות בסיסיות, או כלשונו – ראיות לכאורה לעמידות כספית, ויכולתו להבטיח את קיום צרכיו. בשל הקושי בתיק ובשל החשש לחוסר יכולת להבטיח קיום כלכלי של הסבתא (המערערת), קבע בית המשפט המחוזי, שהיה על בית המשפט לענייני משפחה, לקבוע מזונות מעתה ואילך, ולא להטיל על הסבתא, חובת מזונות בגין העבר. בית המשפט המחוזי לא התערב בקביעת בית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לעובדות שנקבעו, לרבות היכולות הכלכליות של הצדדים.

חשוב לציין, כי בתי המשפט המחוזיים, נמנעים ככלל מלהתערב בהחלטות הנוגעות למזונות זמניים. לסיום, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור, ובהתאם לא חייב את הצדדים בהוצאות.