המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין שוש חיון
לרוב המשפט הפלילי מתקשר לעבירה פלילית, ובהתאם גם אישום פלילי, שבעקבותיו ישנה הרשעה או זיכוי. למעשה, המשפט הפלילי כולל לעיתים מעצר ואף פיצויים. בכך נעסוק במאמר שלהלן, שבמסגרתו נפרט מקרה של אדם שנעצר, ובדיעבד התברר שנעצר שלא לצורך ולכן תבע פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לו. בית המשפט אכן נעתר לבקשתו.
נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
עובדות המקרה:
מדובר בתיק מעצר שנדון בבית משפט השלום בתל אביב, במסגרת מ"י 32349-02-22, משטרת בני ברק נגד בציר. החשוד, מר בציר, נעצר בחודש פברואר 2022, בשעת ערב. הוא הובא לבית המשפט ביום למחרת. במסגרת הליך המעצר, המשטרה טענה כי הוא חשוד בעבירה של שימוש בחומרי נפץ וכן בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, איומים, שיבוש הליכי משפט, שידול ועוד. החשוד, מר בציר, נעצר בעקבות מעצר של מכר שלו, ששוחרר לאחר הארכת מעצר אחת.
כאמור, כאשר נעצר החשוד מר בציר, הוא נעצר ונחקר וביום הבא הובא בפני שופט. עם זאת, הוא הובא בפני שופט רק לצורך שחרור ממעצר. בשלב זה נבהיר, כי גם לקצין משטרה יש סמכות, ואף חובה, לשחרר חשוד בתחנה ואין צורך להביאו בפני שופט אם מבוקש לשחררו (רק אם יש צורך בהטלת מגבלות שקצין לא יכול להטיל). כבר ביום המעצר (14.2.22), ניתנה הוראה לשחרר את החשוד, אך הוא הובא בפני שופט ביום למחרת. במילים אחרות – לילה שלם במעצר ללא כל הצדקה עניינית.
כאשר הוא הובא בפני שופט, השאלה הראשונה של בית המשפט, הייתה – מדוע לא שוחרר ביום למחרת? התשובה הייתה כי זו עמדת הפרקליטות. בהתאם, ביום הדיון הוא שוחרר ממעצר.
הפעם, פנה אותו חשוד – במסגרת הליך המעצר – בבקשה לפיצויים.
פיצויים בהליך מעצר:
חשוב להבהיר כי בחוק הפלילי ישנה אפשרות לפצות חשוד במעצר, במסגרת הליך מעצר. במקביל, ישנה גם הוראה חוקית שמאפשרת לבית המשפט לפצות אדם שזוכה מהליך פלילי. במקרה שלנו, מדובר בתיק מעצר, וכך יכול החשוד שנעצר ושוחרר, לבקש פיצויים, אם אכן עולה שהיה מעצר שווא, או כאשר הוא שהה במעצר שלא היה בו צורך. כך קובע סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה ומעצרים), תשנ"ו – 1996.
התנאי לקבלת פיצויים הוא, כי אדם נעצר ובית המשפט מצא שלא היה יסוד למעצר, או כי אדם נעצר והתברר שהייתה תלונת שווא. ישנה גם סמכות לבית המשפט להורות על פיצויים גם במקרה של נסיבות אחרות.
טענות הצדדים:
החשוד טען כי יש לפצותו עקב מעצר מיותר. מנגד, המדינה טענה כי סמכותו של בית המשפט רחבה יותר בכל הנוגע לשחרור והגבלות על חשוד, לעומת קצין משטרה. כמו כן, המדינה טענה שפעלה בסמכות ובהתאם לצורך באותו הרגע.
קביעת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי החשוד אכן נעצר ושוחרר על ידי בית המשפט. בהתאם קבע בית המשפט כי מדובר בסיטואציה שבה לא הוגש כתב אישום נגד החשוד, אלא תיק המשטרה נגדו נסגר. בית המשפט קבע כי אכן היה מקום לשחררו עוד בתחנה, ובעצם על המשטרה היה לפעול בהתאם לסמכותה.
בית המשפט קבע כי המעצר והשחרור המאוחר, פוגעים בזכות החשוד לכבוד, ובהתאם גרמה לבזבוז זמן שיפוטי יקר ומיותר. כמו כן, בית המשפט קבע כי אין בנסיבות העניין, תנאים מיוחדים או נסיבות מיוחדות להותרת החשוד במעצר יממה שלמה. בית המשפט אף העיר ליחידה החוקרת שעליה להפיק לקחים מהמקרה הזה.
בהתאם, קבע בית המשפט כי סכום הפיצוי יעמוד על 750 ₪, וזאת אגב בהתאם לנוסחה שקיימת בהוראות הדין, בתקנות מיוחדות שקיימות לעניין הזה.
