האם ביקשה שהאב יערוך בדיקת אבהות – מה נפסק?

המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין יעקב בלס

בדיקת אבהות לעיתים יכולה להביא לכדי השלכות קשות והרות גורל על הקטינים. מדובר בנסיבות כואבות, שבהן המטרה היא להוכיח האם האב הינו האב הביולוגי של הקטין, או שאולי מדובר באב משפטי. ההליך הופך מורכב, כאשר ישנה בקשה מצד האם, לערוך בדיקת רקמות, כלומר בדיקה גנטית, שכן סטטוס הקטין וטובת הקטין, עלולים להיפגע ולפגום באורח חייו.

במאמר זה נסקור כעת: מהי בדיקת אבהות ומי מוסמך לדון בסוגיה זו. כמו כן, נציג פסיקה ונתאר כיצד פסקו בהתאם לנסיבות המקרה ועוד.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני משפחה.

בדיקת אבהות:

בדיקת אבהות הינה בסמכות ערכאות משפטיות בלבד. בדיקה זו תיעשה רק בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט ובהינתן הצו לביצועה. לעיתים, האם המבקשת את בדיקת האבהות, תסורב על ידי בית המשפט, כמעט באופן אוטומטי, בשל חשש סטטוס, כלומר, חשש שהילד יהיה ממזר, אם בסוף הבדיקה יתגלה כי האב שמתבקש לעשות את הבדיקה, אינו האב הביולוגי של ילדיה.

כמו כן, במקרים שבהם בית המשפט יחליט שלא לאשר את בדיקת האבהות, הוא יכול לבחור בדרך חלופית, שהיא על סמך הראיות. משקל הראיות צריך להיות מאוד מדויק ומבוסס, בשביל לעשות צעד מסוג זה.

חשוב לציין, כי בית המשפט לא יכול לכפות על האב, לבצע בדיקת אבהות. במקרים שבהם לא קיים החשש (המקרים הינם מעטים מאוד), בית המשפט יעניק צו לבדיקה גנטית, לצורך שאלת האבהות. בית המשפט בהכרעתו, פוסק על פי עקרון טובת הקטין. מטרתו הנעלה היא להגיע למצב שבו הילד יכיר את אביו, אך לעומת זאת, עדיין קיים חשש אמיתי, כי אותו קטין הוא תוצר ממזרות, ולכן לעיתים ההכרעה הינה קשה עד מאוד.

בדיקת אבהות בפסיקה:

במסגרת הליך תמ"ש (ת"א) 13026-02-16, מ' ק' נ' מ' ג', בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, האם ביקשה לבצע בדיקת אבהות, כלומר, בדיקת רקמות לשלושת ילדיה, כדי להוכיח את אבהותו של הנתבע.

עם זאת, האב התנגד, פעם אחר פעם, לבצע את בדיקת הרקמות, והדבר בא לידי ביטוי, כאשר ידע מבעוד מועד על מועדי הבדיקה וכדומה, אך הוא לא התייצב ולא ציית לצו. בית המשפט, בנסיבות העניין, קבע כי לא ניתן לכפות את בדיקת האבהות על הנתבע, עבור שלושת ילדיה הקטינים, אך במקרים שבהם מסרב הנתבע, בכל פעם, לבצע את בדיקת הרקמות, ניתן יהיה להסתמך על בסיס הראיות.

הראיות יובאו על ידי המבקשת לבדיקת הרקמות, כך שהן תהיינה חד משמעיות, ועל סמך ראיות אלה, ניתן יהיה לקבוע כי הנתבע הינו האב של שלושת הקטינים ויוכרו כל זכויותיהם. כמו כן, בית המשפט קבע כי "הימנעות הנתבע לבצע את בדיקת הרקמות, ללא מתן כל הסבר לכך, מהווה אף היא ראיה בעלת משקל לחובת הנתבע, שכן אילו סבר הנתבע שאינו אבי הקטינים סביר להניח שהיה מבצע את הבדיקה. סירוב זה בצירוף הראיות שהובאו על ידי התובעת מביאים למסקנה שהתובעת עמדה בנטל הנדרש והוכיחה שהנתבע הינו אביהם של שלושת הקטינים". בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה הוסיף לפסק דינו כי "סעיף 28ח'(ב) לחוק מידע גנטי – המדבר על אפשרות לקבוע קשרי משפחה ובכללם אבהות מסירובו של אדם להיבדק – מקנה אפשרות להוכיח אבהות אף ללא ביצוע בדיקה גנטית מעצם סירובו של האב לבצע את הבדיקה."

לסיכום:

בדיקת אבהות מביאה עמה תוצאות קשות. כאשר רוצים להגיש תביעת אבהות, חשוב לזכור את טובת הקטין ואת החשש לסטטוס ממזרות. לעיתים, ניתן לבחור בדרך קלה יותר, כאשר בית המשפט סבור, בהתאם לשיקול דעתו, שזוהי הדרך הנכונה אשר מניחה את דעתו, תוך שמירה על זכויותיו של הקטין הספציפי.

כמו כן, בית המשפט מכיר באלטרנטיבה אחרת, כאשר הנתבע מסרב לבדיקה, ומטיל את נטל ההוכחה על המבקשת, על סמך הראיות שברשותה. באם תוכיח, יקבע בית המשפט, כי האב הינו אבי הקטין, ללא בדיקת רקמות ביולוגית. חשוב להכיר את ההליך, שכן מדובר בהליך מורכב, ולכן יש להיוועץ עם עורך דין לענייני משפחה.