המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין יעקב בלס
תיק שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, עסק בסיטואציה שבה אם וילדיה עזבו את אזור הצפון, לאזור הדרום. האב, שנותר להתגורר באזור הצפון, פנה לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה שיורה לאם עם ילדיהם המשותפים, לחזור ולהתגורר בסמוך למקום מגוריו, על מנת שהקשר שלו עם ילדיו, לא ייפגע. מה קבע בית המשפט לענייני משפחה? על כך, נדון במאמר שלהלן. עם זאת, נבקש להבהיר כי המאמר שלפניכם/ן הוא מאמר אינפורמטיבי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
עובדות פסק הדין:
מדובר בזוג עם חמישה ילדים, שנישא בשנת 1998 והתגרש בשנת 2018. האם עתרה לבית המשפט בבקשה ספציפית, לאשר את שינוי מקום המגורים החדש שלה ושל הילדים. במקביל, האב הגיש תביעה ל"צו עשה", אשר במסגרתו הוא מבקש למנוע מהאם לעבור למקום אחר. מדובר במשפחה שהתגוררה באזור הצפון, והאם עתה ביקשה לעבור עם הילדים לאזור הדרום. אגב – במסגרת בקשתה, ביקשה האם לרשום את הילדים למוסד חינוכי באזור החדש. הצדדים קיימו הליך גישור, כפי שנערך בתחום המשפחה בכל תיק, אך הגישור לא צלח. על בית המשפט היה להכריע בתובענות. התיק נדון בבית המשפט לענייני משפחה בקריות. מדובר בתיק תלה"מ (קריות) 3291-02-19, פלוני נ' פלונית.
נעיר כי בסופו של יום, תביעות מעין אלו דנות בשאלה מהי טובת הקטינים. כלומר, האם מעבר האם עם הילדים, יהיה לטובת הקטינים, בכל הנוגע לקשר התקין שלהם עם אביהם.
טענות הצדדים:
האם טענה כי עזבה את האב בגלל אלימות פיזית ומילולית, וכן בגלל המצב הכלכלי הקשה. עוד טענה, שהאב שותה אלכוהול ללא הפסקה, והיא אף הגישה נגדו תלונה בעבר. כמו כן, היא טענה כי עתה היא מתגוררת עם שני ילדיה הקטינים בדרום, והקטינים נמצאים במצב טוב, והיא מסרבת לעבור למקום אחר.
מנגד, האב טען כי האם עשתה דין לעצמה, עברה למקום מרוחק עם שניים מהילדים הקטינים, מבלי לקבל כל אישור, וכן טען שהאם ניתקה את הילדים הקטנים מאחיהם הגדולים. בנוסף, הוא טען שכל פעם שהוא מבקר את הקטינים, הם בוכים בגלל הסיטואציה.
הכרעת בית המשפט לענייני משפחה:
בית המשפט מינה אפוטרופוס לדין לילדים, על מנת שייצגו את הילדים בצורה מיטבית. כמו כן, בית המשפט נעזר והסתמך על דו"חות של עובדים סוציאליים, שבחנו את טיב המשפחה, אופן גידול הילדים וכן את הקשר בין הילדים להורים.
האפוטרופוס לדין הציג דו"ח שבמסגרתו נמצא שמערכת היחסים בין הקטינים להורים היא מורכבת, והם גם נושאים עמם משקעים בשל הגירושין. כמו כן, מסר האפוטרופוס, כי ניתוק הקטינים מהאב ומהאחים הגדולים שלהם, עשוי לגרום להם לנזק עתידי, ולכן יש לאפשר זמני מפגש ארוכים בין האב והילדים. עוד תואר בדו"ח, הקושי של הקטינים בנסיעות ארוכות בין בתי ההורים בסופי שבוע.
בית המשפט פסק כי על האם לחזור להתגורר בקרבת אזור הצפון, ובכך למעשה קיבל את התביעה של האב. בית המשפט גם ביקר בחריפות את התנהלות האם, שעזבה את מקום המגורים, יחד עם ילדים קטינים, ללא אישור בית המשפט וללא הסכמת האב. כמו כן, בית המשפט קבע, על סמך תסקירים, שהתנהגות האב כיום היא תקינה, והתמכרותו לאלכוהול פסקה, ואין כל סכנה לקטינים.
כך יפים דבריו של בית המשפט: "טובתם של הקטינים היא לגדול בקרבת מקום לאביהם. המרחק אף מקשה על קשר בין הקטינים לבין אחיהם הגדולים וגרם לפיצול וקרע בין האחים. קשר זה חשוב לקטינים ולאחים, האפוטרופוס לדין תיארה את שמחתם של הקטינים כשפגשו באחיהם ואחיותיהם בבית האב באזור. מגורים בקרבת מקום יאפשרו המשך קשר הדוק ומשמעותי בין האחים כולם".
נקבע על ידי בית המשפט, כי טובת הקטינים, כולם, היא שהאם תשוב להתגורר באזור הצפון, וכך הקרבה הגאוגרפית תאפשר קשר טוב יותר בין האב לקטינים. כמו כן, בית המשפט ביקר בחריפות את האם, בכך שקבע כי הטובה היחידה שעמדה לנגד עיני האם, במעברה לאזור הדרום – הוא טובתה שלה.
לבסוף, נקבע כי האם לא תעתיק את מקום מגוריה, אלא תשוב לאזור הצפון. כמו כן, בית המשפט התיר לאם להתגורר עם הקטינים, אך כאמור, באזור הצפון. בית המשפט איפשר לאם לשוב לבית המשפחה, כאשר במקרה כזה יהיה על האב לעזוב את הדירה שבה הם התגוררו בימי הנישואין.